ארכיון הקטגוריה: שאלות ותשובות

האם באמת יש 'נקודת אל חזור' רוחנית? איך חווית את ההתעוררות הרוחנית שלך?

מתוך: שאלות ותשובות על הארה, רוחניות אותנטית, חיפוש והגשמה אלוהית

19.5.15

יפית:

… אני רוצה להמשיך לשאול – גם מהחוויה שלי, יש תהליכי בנייה והרס. חוויתי משהו כזה עכשיו בטיול.. זה נדמה שאתה עובד כל כך קשה על בנייה של איזו נוכחות שתוכל לעמוד באופן מודע מול חווית החיים, כל העבודה עצמית והנסיונות החוזרים ונשנים להכיל דברים, לדעת ולהיות מכוונן לאמת גם ברגעי קושי או סבל, ובאמת משהו כזה נבנה ואתה חושב שהגעת לאיזו נקודה טובה יותר, עד שנדמה שגם זה מתפרק, וחוזרים חזרה לבורות.. מן תהליך של מאמץ להיזכר ושיכחה מחודשת, ושוב מאמץ להיזכר ושוב נופלים.. ואיכשהו התהליך הזה משנה אותך לאורך הדרך.. בצורה די שונה ממה שחשבתי.

אבל מצד שני – כשאני מסתכלת עליך ועל מתן [מתן הוא מכר משותף], ללא ספק היתה נקודה מאוד ספציפית בזמן שבה דברים השתנו בצורה של "אל-חזור". בין אם הגעתם אליה באמצעות עליה הדרגתית, ובין אם באמצעות איזה חסד שנחת עליכם בעודכם מסתובבים במעגל השיכחה-היזכרות הנצחי הזה. קרתה שם איזו פריצה או התוודעות שהיא שונה, ושהיא יציבה – מעבר למעגלי השיכחה-היזכרות הללו, ומעבר לאשליה שיש 'אני' שזוכר/שוכח.

אמרת שהארה/חוכמה/דעת רוחנית הן דבר שהוא מעבר לכל תופעה. וזה נכון. אבל ההתוודעות הפרטית אל האמת הזו באופן שבו הוא קרה לכם – זו תופעה, כי קודם לא ידעתם את זה באותה צורה.. (גם אם הוויתם את זה כמו שכולנו כבר הווים את זה כי הכל הוא ברהמן). ובמובן הזה זו תופעה מאוד יוצאת דופן כי בניגוד לכל תופעה אחרת שאני מכירה, או בניגוד לחוויות רוחניות רגילות, נותר שם משהו בידיעה הזו שהוא לא משתנה ולא חוזר חזרה למעגל השיכחה-היזכרות או לציר היחסי הזה של שינוי, גם כשאתם לכאורה לא זוכרים או לא "נוכחים", כי נוכחות היתה ונשארה תופעה שמשתנה, גם אצל "מוארים".

האם אני טועה?

גיא:

יפית יקרה,

זה מרתק לחשוב על הנושאים האלה ולהגות בהם, השאלות שהלב שואל את עצמו מבפנים !

איזה אושר וחסד הוא לחלוק את האהבה לאלוהים, לחיים, לאמת עם חברים !

אני מאוד אוהב להיזכר ברעיונות ואבחנות רוח של חכמים – לא אחת אלה מבארים לנו את שמעורפל, במילים יפות של אהבה…

זה אולי יישמע לך לרגע כמו משהו שכבר דובר עשרות פעמים ועכשיו חוזרים על זה שוב וזה ברור כבר… אבל אני רוצה בבקשה שוב להזכיר את הסיפור על השיחה בין רמאנה מהארישי זה המכונה פאפאג'י (בהאריוואנש לאל פונג'ה) וגם את הדיון סביב יכולות על טבעיות (בקישור הזה – http://www.authenticspirituality.co.il/knowing-by-being/)

רמאנה מהארישי אמר באחת משיחותיו עם פאפאג'י, אחרי שהאחרון שאל אותו לפשר חווית התגלות עוצמתית שהיתה לו, משהו פחות או יותר כזה: "איזה מן אלוהים זה שבא והולך? חפש את אלוהים שתמיד ישנו".

זה כל כך יפה ונכון, מכיוון ולא משנה כמה פעמים נרגיש ש"תפסנו" איזושהי תחושה אינטואיטיבית שהיא עכשיו הדבר שצובע את המציאות כמוחלטת – נגלה שהיא חולפת, כמו כל תופעה.

המציאות היא כבר מוחלטת, בין אם אנחנו זוכרים את זה או לא, בין אם אנחנו נחשפים לרגע קט או ארוך ליופי והחסד חסר המילים של האמת הזו…

אני חס וחלילה לא אומר שלא כדאי לנו להתאמן, לטפל בעצמינו, למצוא מזור נפשי או תעצומות נפש כדי להתמודד עם האתגרים של החיים (וזה ממש בסדר למשל ללכת לפסיכולוג… אלוהים שהוא אני, הוא בעל דילמות נפשיות-אלוהיות, והוא מתייעץ עם פסיכולוג-אלוהי איך להיות אלוהי כמו שהוא, הם וכל הסיטואציה היא כבר מלכתחילה).. אירועי חיים קשים או תנאי חיים שאנו נולדים אליהם יכולים ליצור לנו זעזועים נפשיים אבל ברוך השם יש הרבה דרכים להסתייע בימינו..

אבל אסור לנו להאמין למספרי סיפורים והוזי הזיות (מכשפים – Magi או שדים – Asuras) המדברות מגרונם של נוכלים ומשוגעים (כמו אושו, רון האבארד ודומיהם, המשווקים את השיטות שלהם להשגת מצבי "קליר" או "נומיינד" כאילו היו סטארטאפ שמביא אותך אל "אושר נכסף" בו פתרת את כל בעיותיך הרגשיות לנצח… אין זה אלא בורות, בלבול עצוב וניצול לרעה של חלקי אמיתות) או ממשיכי דרכם האבודים… האמת היא שיש סבל (כפי שנאמר – נירוואנה היא סמסרה) וקיצו הוא

הראייה שדבר אינו קיים כשלעצמו, גם לא הסבל. האמת היא התנועות, התנועות אינם אמת.

רק מערכת האהדה-סלידה (הסאמסקארות והואסאנות שלנו) גורמת לנו לפרש חוויה כאילו היא קיימת באופן נצחי, כאילו היא יכולה להתקיים באופן שכזה… אבל היא לא, תופעות אינם הנצח, תופעה היא לא אין-סוף (Eternal No Thing).

ועדיין – כמו שאמרו החכמים (ניסרגדתה מהאראג' למשל – ) עלינו להישאר באי היצמדות מוחלט לכל התופעות העולות כמקסם שווא בתודעה, תוך כדי היותנו ההתפרצות התופעתית הספונטנית הזאת של תופעה אישית אוהבת ושואפת אמת…

השאיפה שלנו לדעת, הרצון לשים את האמת בטוטפות בין עינינו ולדרוש בה יומם ולילה היא עצמה ברכה של התעוררות – ואיפה מקורו של הרצון בטוטאליות אם לא בטוטאליות עצמה? מה רוצה את אלוהים אם לא אלוהים עצמו דרכינו?

ברכה גדולה היא הרצון לדעת תמיד, להיות באופן מוחלט בתוך הידיעה שהכל הוא ברהמן, כפי שנאמר "והגית בו יומם וליל" – ואיזה ברכה וחסד שיש לנו חברים טובים (Kalyana Mitta) שלאורך כל הדורות וללא כל שאיפה (כלים ריקים) משתפים בידיעה-כהוויה המוחלטת – אנחנו כבר הדבר ותמיד היינו, אלה כולם כלים ריקים שמזכירים לך את עצמך – עצמי שמעבר למילים וזכרונות.

כתוצאה מתרגולים רוחניים אינטנסיביים, כחסד חסר סיבה או כל שילוב בין השניים – אנחנו יכולים להתעורר אל העובדה שאנחנו מעולם לא התקיימנו כשלעצמינו, וישנה רק מציאות, או הוויה-ידיעה תמידית שלבד קיימת. אנחנו יכולים להתעורר לזה תמיד כאן, ולנצח עכשיו – אבל באותה מידה נוכל גם להיפתח יותר ויותר עם תובנות קטנות שנאספות לאוקיינוס גדול ופתוח אינסופית של ידיעה חסרת זמן.

בעבר נטיתי לספר על התהליך הרוחני שעברתי כתהליך של התעוררויות קטנות אל עבר התעוררות גדולה, ואפשר עדיין לתאר את זה כך אבל אלה הם פני השטח בעוד שבעומק לא היה רגע אחד של התעוררות אלא פתיחה מתמדת לדעת ואהבה לאלוהים, ובתוכה אירועי מפנה, חוויות ואנשים טובים יותר או פחות שהאיצו או האיטו את מה שהיה שם כבר מלכתחילה…

אז… מה דעתך על המצב הבא, נגיד וזה הסיפור המיתולוגי הרוחני הראשון והיחידי שהיית שומעת במשך שנים – את כבר מוארת, ואת עכשיו לאט לאט מכילה את זה יותר ויותר… את כבר ברהמן, תמיד היית, ולאט לאט את נזכרת בזה יותר ויותר – ובין הזכרונות לשכחה את יודעת שמעולם לא ישנת ולעולם לא תתעוררי כי את המודעות אשר נמה וניעורה בחופשיות עד קץ הימים…

מקווה שזה מתייחס לכל הדברים החשובים שעלו, אשמח אם צריך להבהיר עוד מה שלדעתך נותר מעורפל או לכוון מחדש במידה וסטיתי לדעתך מדברים קונקרטיים ששאלת…

ולסיום, נסיים במנטרה המיוחסת לקדוש ג'אנשוואר (Jñāneśvar or Jñāndev) שחי במאה ה-13 ואשר אותה שרים עד היום בקביעות באשראם של רמאנה מהארישי (ראמאנאשראם – Ramanasramam) שהזכרתי קודם, בהר טירוונמלאי שבדרום הודו:

* * *

הכוח מלא החסד של העצמי הזה הסמיך

כמה "כלים ריקים" להופיע בתוך החלום האלוהי הזה

כ"חברים טובים" (במילותיו של הבודהא – Kalyana Mitra)

המשתפים את הידיעה-כהוויה המוחלטת

את הידע המושיע העילאי

הידע שנגלה לאנושות תחילה על ידי הוודאנטה ההודית – אופנישד וארניקה

הידע שמעיר חולמים הישנים לכאורה אל מודעותינו הערה נצחית

הידע שמשחרר אסירים לכאורה אל מציאותינו המשוחררת נצחית

* * *

The Grace-full Power of this Self has ordained

that some “inert instruments” appear within this Divine Dream

as “helpful friends” (kalyana mitra, in the Buddha’s words)

who share the absolute Knowing-by-Being,

the supremely saving Knowledge

the Knowledge first revealed to humanity in India’s most ancient Vedanta Aranyakas and Upanishads,

the Knowledge that awakens seemingly asleep dreamers to our ever-Awake Awareness,

the Knowledge that liberates apparent prisoners to our ever-Free Reality.

(תורגם מסנסקריט לאנגלית על ידי ד"ר תימוט'י קונוואי – מקור)

* * *

ברוכה האמת

ברוך שהכל נהיה בדברו

ברכות וחסד על ראשך

גיא

יפית:

תודה רבה רבה!

אני מרגישה שיש במה שכתבת מתנה גדולה עבורי, יש כאן הרבה מאוד

יש מצב שבהמשך אחזור עם עוד שאלות לחידוד, כרגע נראה לי שצריכה להיות בשקט לפני שממשיכה לשאול

תודה וחיבוק

יפית