נגרג'ונה – מתוך 'הרטנאגונה סאמקיה-גאטהא' Ratnaguṇa-saṃcaya-gāthā (חוכמת השלמות העילאית ב-8,000 שורות)

(i.5-6)

“No wisdom can we get hold of [cling to], no highest perfection, no Bodhisattva, and no thought of enlightenment [bodhi­citta, for the sake of all sentient beings]. When told of this, if not bewildered and in no way anxious, a bodhisattva [adeptly] practices in the Tathāgata’s (Buddha’s) wis­dom.. Whether absorbed in trance, or whether outside it, [the bodhi­sattva] minds not. For of things as they are he knows the essential original nature. Practicing thus he practices [carati, “to course,” “to live”] in the wisdom of the Sugatas [the “Well-gone” Buddhas], and yet he doesn’t apprehend the phenomena in which he practices. This practicing he wisely knows as no-practice, that is his practice of wisdom [prajñā], the highest perfection [pāramitā]"

בשום חוכמה לא נוכל להיאחז (להיצמד), בשום שלמות עילאית, בשום בודהיסטווה (מתרגל בעל מודעות טהורה), ובשום בודהיצ'יטה (תפיסת התודעה מוארת). כשנאמר לו כך, אם לא מתבלבל ובשום צורה לא מתרגש, מתרגל הבודהיסטווה במיומנות בחוכמת הטאטהאגאטה (הבודהיסטית – חוכמת 'זה החולף')… בין אם בטראנס (מדיטציה עמוקה), או מחוצה לו, אין זה משנה עבורו. בדברים כפי שהם בדיוק, מודע הוא לטבעם המקורי. בתרגולו כך הוא חי בעולמם של שושלת הבודהות, ועדיין אינו נתפס או ירא לתופעה בה הוא זורם. זהו התרגול שלו הידוע לו כ'חסר תרגול', זוהי התמחותו בחוכמה (prajñā – פראג'נה), השלמות העילאית (pāramitā – פאראמיטה)…

♦      ♦      ♦

(ii.1,3,7)

“He doesn’t stand in [any skandhas]. In Dharma’s true nature alone he is standing. That is his practice of wisdom, the highest perfection. Change and no change, suffering and ease, self and not-self, the lovely and repulsive—just one Suchness [tathatā] in this Emptiness they are…. Just so, without a support or a basis a Bodhisattva is standing…. Practicing thus, the wise and learned Bodhisattva trains not for Arhat-ship, nor on the level of Prat­yekabuddhas [i.e., for their “private” enlightenment]. In the Buddha-Dharma alone he trains for the sake of all-knowledge. No training is his training, and no one is trained in this training”

"הוא אינו ממוקם (בחמשת המצרפים המרכיבים את הוויותיהם של הברואים). בדהרמה (טבע או חוק החיים השלם) לבדו הוא ממוקם. זהו אימונו ביישום החוכמה, השלמות העילאות. שינוי וזה שאינו משתנה, סבל ונוחות, עצמי ונעדר עצמי, הנאהב והדחוי – הם רק 'ככות' (tathatā – טאטהטה – 'פשוט כך' או 'ככה') אחת בתוך הריקות הזאת… פשוט כך, ללא תמיכה או בסיס, עומד הבודהיסטווה… בעיסוקו בזה, החכם והמלומד הבודהיסטווה מתרגל לא לשם ארהאט-יות (Arhat – ארהאט – זה השגיע למושלמות נעדר בורות), ולא ברמה של שאיפתו האישית להארה. בדהרמת-הבודהה (הדהרמה אליה הנחה הבודהה) לבדה הוא עוסק, למען ידע-מוחלט (או דעת-כל). שום תרגול אינו תרגולו, ואין אף אחד המאומן באימון זה"

מקור: The Huntington Archive

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>